כל הפוסטים בבלג

בגידה במערכת נישואין גורמת להפסד מחצית הדירה!

בגידה במערכת נישואין גורמת להפסד מחצית הדירה!

בגידה במערכת נישואין גורמת להפסד מחצית הדירה!

סברתם – בגידה במערכת נישואין אינה יכולה לגרום לכם לאבד את הזכויות הרשומות על שמכם? – חישבו שוב!

חשבתם שכאשר דירת מגורים רשומה על שמכם הדבר יבטיח את קבלת הדירה במקרה גירושין?

בקריאת המאמר שלפניכם יתברר שטעיתם בהחלט!!!

בית הדין הרבני קבע בפסק דין תקדימי, שאישה מפסידה את חלקה בדירת מגורים משותפת עקב בגידה בבעלה, אף שמחצית ממנה רשומה ב"טאבו" על שמה!

 

גירושין בעקבות בגידה כואבת

מעשה שאירע בבני זוג נשואים שבתחילת דרכם המשותפת לא הייתה בבעלותם דירה משלהם, אך כעבור תקופה קצרה קיבלו סכום כסף רב במתנה מהורי הבעל, ובסכום זה רכשו דירה שנרשמה על שם שניהם. דירה זו שימשה את שני בני הזוג כדירת מגורים במשך מספר שנים.

אך לא לעולם חוסן, והנה יום אחד לפתע התברר לבעל על ידי צד שלישי שאשתו זינתה תחתיו וכי היא מצא לה "בן זוג חדש" בסתר. לאחר שהדבר התברר כנכון מעל לכל ספק שלום הבית התערער לחלוטין. בפני הבעל לא נותרה כל ברירה והוא החליט לפתוח בהליכי גירושין. הבעל פנה לבית הדין הרבני בעיר רחובות – מקום מגוריו, וביקש לפתוח בדיונים על תביעת גירושין ועל חלוקת הרכוש והממון המשותף.

בתחילה בית הדין הרבני פרסם פסק דין כי עליהם להתגרש באופן מידי, כדין אישה הבוגדת בבעלה שאין לה לחיות יותר עם בעלה כאישה נשואה. להחלטה זו הסכימו שני הצדדים, הן הבעל והן האישה.

איבוד מחצית הבעלות על דירה לאחר בגידה!

אמנם על עניין חלוקת הרכוש נחלקו הדעות בין הבעל לאישה: בעוד הבעל סבר כי הדירה שייכת לו בלבד,  משום שכל כספי הדירה הגיעו מהוריו, האישה הייתה סבורה כי יש לחלוק את הדירה באופן שווה שהרי ב"טאבו" רשומה הדירה על שם שניהם בשווה.

לאחר מספר דיונים החליטו דייני ההרכב כי יש לחלק את הדירה לא באופן שוויוני, וכי הבעל יזכה בדירה לבדו!

נימוקי פסק הדין היו, שמתנת הורי הבעל עבור קניית דירה משותפת הייתה על דעת כך שלבנם יהיו חיים מאושרים יחד עם בת זוגו לאחר נישואיהם, ומאחר שהתברר שבת הזוג בגדה באמון בנם ומרדה בחייהם המשותפים, יש לראות את מתנת ההורים כמתנה שניתנה בטעות שיש להשיבה לנותן.

המחיר היקר של בגידה במערכת נישואין!

האישה לא אמרה נואש, היא הלכה והגישה ערעור לבית הדין הרבני הגדול, בו היא העלתה טענות כנגד פסיקת בית הדין הרבני האזורי ברחובות, וטענתה המרכזית – שפסק דינם סותר את "חוק יחסי ממון" בו נקבע כי יש לחלוק את נכסי בני הזוג באופן שווה, ומשכך אין לבית הדין להתחשב ב"משפט העברי" אלא עליו לפסוק רק בהתאם לחוק זה.

לאחר בחינת הדברים נדחה הערעור פה אחד. בהחלטתם קבעו דייני ההרכב כי על האישה היה לדעת בזמן הבגידה שיש דין ויש דיין, וכל מעשה מסוג זה עלולה לעלות לבסוף ביוקר רב.

אם גם אתה או את חוששים שבן או בת זוגכם בוגדים, כדאי לכם מאוד להתייעץ עם "טוען רבני" מוסמך קודם הגשת תביעת גירושין, על מנת שיברר לכם את הזכויות המגיעות לכם על פי הדין והמשפט!

קרא עוד ←
איך מתגרשים נכון?

איך מתגרשים נכון?

איך מתגרשים נכון?

ההחלטה נפלה בליבכם? החלטתם להתגרש? הגירושין הם דבר בלתי נמנע?

מה עליכם לעשות עתה? כיצד נבצע את הליך הגירושין נכון? כשלא נמצא את עצמנו בערום ובחוסר כל.

במאמר זה אביא לכם את הטיפים הנכונים איך מתגרשים נכון:

איך מתגרשים בהסכמה?

גירושין בהסכמה הוא האידיאלי ביותר, מצב זה הוא כששני הצדדים יחדיו הגיעו להסכמה ופשרה ביניהם כשכל הריב והמדון מאחוריהם.

גירושין אלו הם גירושין מכובדים בלא שצד אחד מלכלך ומוציא את דיבתו הרעה על השני.

לשם כך יגישו בני הזוג הסכם חתום על ידם אשר נערך על ידי טוען רבני לאישור בית הדין/המשפט, ומאז סלולה הדרך בפניהם למתן הגט באופן הקל והמהיר ביותר.

איך מתגרשים נכון שלא בהסכמה?

לצערנו רוב בני הזוגות אינם מצליחים להגיע לגירושין בהסכמה, מה שגורם לשאלה איך מתגרשים נכון לשאלה מהותית וחשובה.

פניה לטוען רבני מוסמך כצעד ראשון

אם נפלה בליבכם ההחלטה להגיש תביעה כנגד בן זוגכם,
יש להתייעץ עם טוען רבני מוסמך אשר ידריך אתכם כבר מהשלב הראשון ויסביר לכם את זכויותיכם המגיע לכם בבית הדין.

התייעצות זו תמנע ממכם מפח נפש מיותר בתביעות סרק שלא יובילו לכם כל תוצאה, ולפעמים אף תפגע בזכויותיכם המגיעים לכם על פי הדין.

כך שבראש ובראשונה יש לברר את זכויותיכם ולבקש מתן עצה ועזרה להמשך דרככם.

הזריז בהגשת התביעה נשכר

כחלק ממרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט נקבע הלכה שהמגיש הראשון את התביעה הוא אשר יבחר בין הערכאות,
כלומר המגיש את התביעה הוא אשר יבחר אם הדין יתנהל בבית הדין או בבית המשפט, ובן זוגו יאלץ "להגרר" אחר החלטת בן הזוג בערכאה שבחר.

יש לדעת שישנם הבדלים מהותיים בין בית הדין הרבני לבית המשפט בפסיקתם,
מה שיוביל אתכם לפסק דין שונה בין ערכאת בית הדין לערכאת בית המשפט,
כך שמראש אפשר להעריך היכן הסיכויים שלכם גדולים יותר בבית הדין או בבית המשפט, מה שנותן חשיבות מיוחדת למיקום הדיון.

אל תוותרו על זכות זו, הקדימו את תביעתכם לערכאה המתאימה לכם!!!

אלימות- לא בביתנו

אלימות הוא דבר חמור מאוד, אלימות מילולית וקל וחומר אלימות פיזית מלבד חומרתה העצמית העלולה לגרום לכם תביעה במשטרה וכתב אישום כנגדכם,
עלולה להפסיד את זכויותיכם בנושא המשפחה בין בני הזוג, אלימות תיצור כנגדכם חיוב גירושין, איבוד זכות כתובה ועוד, כך שיש לשמור על איפוק כנגד בן הזוג, על אף הקושי הקיים באיפוק זה, איפוק יביא לכם מתן שכרה בצדה.

למותר להדגיש כי במידה וקיים כנגדכם אלימות או איום לאלימות כנגדכם, מוטל עליכם להגיש תלונה במשטרה ובקשה לצו הרחקה כנגד בן זוגכם.

זהירות עוקבים אחריך

בעת הליך הגירושין יש לדעת כי ישנו סבירות גבוהה בו אחד מבני הזוג יערוך מעקבים כנגד בן זוגו,
מעקב זה יכול שיהיה מעקב לוודאות האם יצרתם קשר אינטימי עם זר/ה, האם אתם מנסים להבריח ממון ורכוש מבן זוגכם.

כך שחשוב לתת את הדעת לפני כל צעד ושעל האם מעשה זה לא יהוה הוכחה כנגדכם בבוא מן הימים עת יגיש בן זוגכם את התביעה, והוכחות אלו ישמשו כנגדכם.

עצות של "חכמים" תשאירו להם

לא פעם אני נתקל בבן זוג החפץ להתגרש ובאמתחתו צרור של עצות שקבל מ"החכמים" ומ"בעלי נסיון" למיניהם אשר קבל בנפש חפצה, יש לדעת שלא מה שמתאים לאחד מתאים לרעהו,
כך שכל העצות שקבלתם יש לדעת שזה מתאים למקרה הספציפי של נותן העצה, במקרה שלכם ייתכן שיש לפעול דווקא מכיוון שונה והפוך.

רק טוען רבני שיודע ומכיר היטב את חוקי ההלכה והמשפט יכול לתת לכם את העצה הנבונה אשר תוביל אתכם להצלחה.

קרא עוד ←
הליך גירושין מסורבל – תלוי למי?

הליך גירושין מסורבל – תלוי למי?

הליך גירושין מסורבל – תלוי למי?

הליך גירושין הוא הליך קל ומהיר כשמקבלים את הייעוץ וההכוונה הנכונה, וקשה ומסורבל כשניגשים להליך זה בלא לדעת הכיצד לעבור את הגירושין.

בהליך זה כבכל הליך יש לפנות לגורם המוסמך לכך  – הטוען הרבני  בכדי שייתן לכם את הכלים הנכונים בהם עליכם לפעול.

הליך גירושין בהסכמה

הליך גירושין בעיקרו מחולק בין גירושין בהסכמה לבין גירושין שלא בהסכמה, שבעוד שגירושין בהסכמה בו שני בני הזוג שווים בדעותיהם בכל הקשור לגירושין, לחלוקת הרכוש, ומזונות ומשמורת הילדים, גירושין שלא בהסכמה חילוקי הדעות בין בני הזוג מהוה מכשול לגירושין בהסכמה.

גירושין בהסכמה יתבצע באופן מהיר, כך שמוטל על בני הזוג לפתוח תיק גירושין בהסכמה, ולצרף לתיק צילום כתובה, ת.ז. של בני הזוג, וכמובן לשלם אגרה עבור פתיחת התיק.

מלבד זאת עליהם להגיש לבית הדין הרבני הסכם גירושין בחתימת שני בני הזוג בבקשה לאשרו ולקבל תוקף של פסק דין. הסכם זה חשיבותו רבה כיון שלאחר אישור בית הדין הרבני מקבל ההסכם תוקף של פסק דין אשר אין אפשרות לבטלו.

 משכך חובה להתייעץ עם טוען רבני מוסמך קודם החתימה על ההסכם שלא "תגלו הפתעות" שבן זוגכם הצליח להוליך אתכם שולל ונישל מכם את זכויותיכם המגיעים לכם על פי הדין.

הליך גירושין שלא בהסכמה

הליך גירושין שלא בהסכמה הוא הליך מורכב, במקרה זה יש להגיש לבית הדין הרבני / המשפט בקשה ליישוב סכסוך, בו  אנו מבקשים מיחידת הסיוע שעל ידי בית הדין / המשפט לגשר בין בני הזוג ולנסות להגיע להסכם המסדיר את הגירושין באופן המקובל עליכם, בקשה זו כרוכה באגרה של 100 ₪.

מעת הגשת בקשה זו ועד לאחר 60 יום אינו רשאי אף צד להגיש תביעה כל שהיא אחד על השני, למעט סעדים דחופים כגון בקשת צו עיקוב יציאה מהארץ או בקשת עיקול נכסים.  רק לאחר שחלפו 60 ימי ההמתנה והצדדים לא הגיעו להסכם לאחר הפגישה ביחידת הסיוע, ניתנת האפשרות להגיש את כתב התביעה לבית הדין.

 לכתב התביעה משמעות רבה ואף יש בו השלכות על הפסק הדין הסופי, כשלדוגמה כתב תביעה של האישה להתגרש עלולה ליצור מצב בו תאבד האישה את זכות הכתובה, כיון שלפי הדין העברי יש להחשיב את הדבר כאישה מורדת.

לסיכום:

  1. הליך גירושין בהסכמה הוא הליך קצר בו תוגש בקשת גירושין משותפת והסכם גירושין חתום על ידי בני הזוג.

  2. כשהליך הגירושין אינו בהסכמה יש לפתוח בתחילה בקשה ליישוב סכסוך.

  3. לאחר שחלפו 60 יום מעת הגשת הבקשה ניתן להתחיל בהליך הגירושין  והתביעות.

  

קרא עוד ←
עילות גירושין – מהן?

עילות גירושין – מהן?

עילות גירושין – מהן?

עילות גירושין – לשם מה?

כטוען רבני אני נתקל במקרים רבים הנידונים בבית הדין הרבני, כשאיש או אישה עומדים בפניהם כשבפיהם בקשה להתגרש מבן הזוג מכל סיבה שהיא, אלא שהבן זוג מסרב להתגרש בכל תוקף, משום שלדבריו אין זה מהצדק שזוגיות זו תסתיים בהליך גירושין. במקרה כזה בית הדין צריך לפסוק האם להיענות לבקשת המבקש להתגרש, או שמא דווקא יש לו להיענות למסרב להתגרש.

בית הדין ישקול האם קיימת עילה לגירושין, כלומר, האם אכן יש סיבה מוצדקת שהזוגיות הזו תסתיים, או שמא אין סיבה מוצדקת לפרק את הזוגיות במתן גט. בנוסף, בית הדין יבדוק האם הסיבה שמעורר המבקש להתגרש היא אכן כנה ואמיתית, או שמא זהו רק מס שפתיים, ופיו וליבו אינם שווים.

אם אכן בית הדין יראה כי קיימת עילת גירושין – הוא יחייב את בני הזוג להתגרש, זאת בכפוף להלכה החוששת לגט בכפייה. אם בית הדין ימצא כי אין עילות גירושין, או שהסיבה שהביא המבקש להתגרש היא מהשפה ולחוץ, אזי בית הדין לא יוכל לחייב את אחד מבני הזוג להתגרש.

איזו סיבה יכולה להיות עילה לגירושין?

עילות לגירושין – יש מהן שנחשבות לעילה חזקה, כלומר שסיבה זו היא סיבה וודאית לגירושין בלי פקפוק, כמובן זוג המתנהג באלימות כלפי בן זוגו. לעומת זאת יש סיבות שאינן נחשבות כסיבה לגירושין באופן מוחלט, לדוגמא, אישה האומרת לבעלה "מאיס עלי", כלומר, איני חפצה בך עוד מפני שאתה מאוס בעיניי, אף שהדבר יכול להיחשב בחלק מהמקרים כעילה לגירושין, בכל זאת אין הדבר ברור שהיא תזכה בטענה זו.

לעיתים העילה לגירושין נחשבת לעילה רק לאחר שבית הדין התרה בבן הזוג שיפסיק ממעשיו, ורק במקרה שעדיין הוא עומד במריו – ייחשב הדבר כעילה לגירושין. לדוגמא, אישה שאינה מתנהגת בהתאם להלכה ומכשילה את בעלה באיסורים, אישה זו רק לאחר שיתרו בה תיחשב כ"עוברת על דת" שמגרשים אותה בעל כורחה. ויש שהעילה לגירושין קיימת אף במקרה שלא נעשתה התראה, כמו במקום שהדבר ידוע כי אין לאדם להתנהג בצורה כזו, לדוגמא, ניסיון רצח אינו דורש התראה.

הצורך בטוען רבני

טוען רבני הבקיא בנושא ההלכתי טוב יותר מעורך דין, יכול לתת מידע וייעוץ הלכתי שיתאימו לכללים ההלכתיים, ולדעת מה נחשב כעילה לגירושין ומה לא. כך שטענות של טוען רבני מומלץ יכולות להביא אתכם לזכות בדיון בבית הדין הרבני.

לסיכום:

  1. בלא עילות גירושין לא ניתן לכפות על שום צד את הגירושין.

  2. עילות גירושין משתנות מעילה לעילה בצורך להתראה.

  3. טוען רבני מוסמך יודע ומבין טוב יותר מעורך דין את עילות הגירושין.

 

 

קרא עוד ←
הסכם ממון בין בני זוג – חובה בכל נישואין!

הסכם ממון בין בני זוג – חובה בכל נישואין!

הסכם ממון  בין בני זוג – חובה בכל נישואין!

הסכם ממון בין בני זוג – מהו?

חוק יחסי ממון קובע כי כאשר בני זוג באים להתגרש –
חלוקת הרכוש תהיה באופן שווה בשווה בלא יחס למביא את ההכנסה לבית.
כך שאם אחד מבני הזוג ישתכר יותר מאשר בן הזוג האחר, החלוקה תהיה באופן שווה בשווה.

בכדי למנוע את הסיטואציה הזאת יש אפשרות לערוך הסכם ממון בין בני זוג,
בהסכם זה תיקבע צורת החלוקה אם וכאשר בני הזוג ייפרדו מכל סיבה שהיא,
כך שניתן לקבוע כי החלוקה תהיה בהתאם להכנסות כל אחד מבני הזוג.

על מה עורכים הסכם ממון?

באופן עקרוני ההסכם נצרך לכל נכס הקבוע בחוק שדינו להתחלק באופן שווה בשווה בעת עריכת הגירושין, למעט ממון או נכס שהביא עמו אחד מבני הזוג טרום הנישואין, שבנכס זה החלוקה תתבצע בהתאם לבעליו טרום הנישואין.

בדירת מגורים של בני הזוג, יש לערוך הסכם ממון אף אם הדירה הייתה שייכת לאחד מבני הזוג טרום הנישואין,
זאת משום פסיקת בג"ץ הקובעת שבדירה זו החלוקה תתבצע שווה בשווה בלא לתת עדיפות למביא את הנכס.
לכן, כדי למנוע עוגמת נפש בעת הגירושין, המלצתי היא לערוך הסכם ממון על כל הנכסים בלא יוצא מהכלל.

זמן עריכת הסכם ממון

עריכת הסכם ממון יכולה להיות בהסכמת בני הזוג לפני הנישואין או לאחר הנישואין, כך שבכל זמן שבני הזוג חפצים לערוך הסכם המסדיר את אופן חלוקת הרכוש, יכולים הם לערוך הסכם ממון.

כיצד עורכים הסכם ממון בין בני זוג?

בני הזוג יכולים לערוך לבדם הסכם ממון בלא להזדקק לטוען רבני מוסמך שיערוך עבורם את ההסכם, אבל מניסיוני אני אומר כי דבר זה יכול לגרום לכם עגמת נפש גדולה לאחר מכן אם חלילה תיאלצו להתגרש.
מכיוון שכמו בכל הסכם, למילה בודדת בהסכם יכולה להיות השלכה על סכום כסף רב, כך שמומלץ שטוען רבני אשר יש לו ידע רב בעריכת הסכמים התקפים בבית הדין ובבית המשפט, יערוך לכם הסכם ממון זה.

אישור להסכם

כדי שהסכם ממון בין בני זוג יהיה בר תוקף,
לא די בכך ששני בני הזוג חתמו עליו, אלא לאחר שההסכם נערך יש צורך לקבל אישור.
האישור יכול להינתן בידי בית הדין הרבני או בידי בית המשפט למשפחה.

כשההסכם נעשה טרום הנישואין, ניתנת האפשרות לקבל אישור של ההסכם,
בנוסף לבית הדין או לבית המשפט, אף מרושם הנישואין של בני הזוג,
או מנוטריון אשר נתן תוקף להסכם זה.

לאחר שערכתם הסכם ממון על ידי טוען רבני ואישרתם אותו באחת מהאפשריות שמנינו לעיל, תוכלו לגשת לנישואין בלב רגוע,
כך שאתם יודעים שבמקרה שהזיווג לא יעלה יפה והחבילה חלילה תיפרד,
חלוקת הרכוש שצברתם תתבצע בהתאם לרצונכם.

לקבלת מידע נוסף על הסכם ממון לאחר נישואין התקשרו כעת או השאירו הודעתכם ונשוב אליכם בהקדם.

קרא עוד ←
תשלום מזונות מהכלא – האומנם?

תשלום מזונות מהכלא – האומנם?

תשלום מזונות בכלא – האומנם?

תשלום מזונות בכל מחיר?

אב המואשם בפלילים אשר נידון לשנות מאסר, חפץ הוא לחמוק מחיוב תשלום מזונות ילדיו, בטענה שהוא שוהה בבית הסוהר ואין באפשרותו לשלם, ומשכך – אל לבית הדין לפסוק לו חיוב מזונות, האם לדעתכם טיעון זה יפטור אותו מתשלום או שמא לא?

ובכן, בראשית דברינו נבהיר, כי אף אם בית הדין יחייב את האב בתשלום מזונות – לא תהיה השלכה מעשית כנגד האב עתה, מכיוון שאין באפשרות האב לקיים פסק דין לחיוב מזונות, כך שכל תביעת האם היא שבית הדין יחייב את האב במזונות ילדיו, ולאחר מכן תממש האם את החיוב בכך שתגבה זאת מהמוסד לביטוח לאומי, שכן הביטוח לאומי משלם מזונות במקרה שהאב אינו משלם את המזונות שנפסקו לו בבית הדין או בבית המשפט, ולאחר מכן ידאג הביטוח לאומי לגבות מהאב את תשלום המזונות שחויב.

תשלום מזונות משתנה בהתאם לגיל הילדים

שאלה זו הובאה בפני בית הדין הרבני האזורי ועלתה אף לפתחו של בית הדין הגדול. בהחלטתם קבעו כי יש הבדל בין דמי דמי מזונות ילדים עד גיל שש לבין דמי מזונות ילדים מגיל שש ומעלה, כך שבילדים עד גיל שש אפשר לחייב את האב לשלם מזונות, לעומת זאת בילדים מעל גיל שש – אין לחייב את האב לשלם מזונות, אף שמזונות אלו ייגבו מהמוסד לביטוח לאומי.

מהות הסיבה להבדל בחיוב מזונות

בוודאי אתם תמהים מהו ההבדל בין המקרים וכי ילד מעל גיל שש יכול להתמודד ולהביא בכפו טרף לפיו? וכי הוא אינו צורך מזונות?

ודאי שילד מעל גיל שש אינו יכול להביא מזונות לעצמו, אלא שהבדל זה שורשו בהגדרת חיוב מזונות – חיוב מזונות עד גיל שש היא חיוב אבסולוטי, כלומר חיוב הקיים בכל מצב ואפשרות. לעומת זאת, חובת האב לזון את בניו מעל גיל שש היא מ"דיני צדקה" – כלומר, חובת הצדקה מטילה על האב לזון את ילדיו, חובה זו היא אך ורק כשמתאפשר לאב מבחינה כלכלית לזון אותם, לא כן כשאין לאב אפשרות לזון משום שהמצב הכלכלי אינו מאפשר לו, במקרה כזה חיוב הצדקה אינו חל עליו.

נמצא שאב השוהה בבית הסוהר ואין באפשרותו מבחינה כלכלית לזון את ילדיו, יטילו עליו את חיוב המזונות רק לגבי הילדים שמתחת לגיל שש, שכן חיוב זה הוא חיוב גמור אשר אינו תלוי במצבו הפיננסי. לא כן לגבי הילדים אשר מעל גיל שש – לא יחייבו אותו במזונות עבורם, מכיוון שחיוב מזונות לילדים מעל גיל שש הוא משום צדקה, וכשאין באפשרותו מבחינה כלכלית לעמוד בתשלום זה – הוא יהיה פטור מחיוב מזונות.

קרא עוד ←
חוק יחסי ממון – כיצד מתבצע בבית הדין הרבני?

חוק יחסי ממון – כיצד מתבצע בבית הדין הרבני?

חוק יחסי ממון – כיצד מתבצע בבית הדין הרבני?

חוק יחסי ממון מהו?

בכל פעם שבני זוג באים להתגרש עולה שאלת חלוקת הרכוש של בני הזוג, ומובן שכל אחד מהם כי הרכוש שייך לו.

בכדי להסדיר את חלוקת הרכוש חוקקו בכנסת את חוק יחסי ממון. בחוק זה נקבע כי אין חילוק אם הבעל עבד והשתכר כדי להגיע לנכסים אלו או שהאישה עבדה והשתכרה, בכל מקרה יחלקו את הנכסים שווה בשווה, בכלל זה גם אם הנכס רשום על שם אחד מבני הזוג – הנכס יחולק בשווה בין בני הזוג.

אמנם יש מקרים היוצאים מהכלל, לדוגמא אם בני הזוג ערכו הסכם ממון אשר אושר בבית הדין או בבית המשפט, אזי החלוקה תתבצע בהתאם להסכם הממון שערכו בני הזוג.

חלוקת רכוש לפי הדין העברי

הדין העברי שולל חלוקת רכוש שווה בשווה בלא נתינת דעת מי הביא את הרכוש, כך שבדין העברי החלוקה תהיה לפי מי שהביא את הרכוש. לדוגמא, אם הבעל השתכר והרוויח כסף רב, ולעומתו האישה היתה עקרת בית ולא עבדה אלא עסקה בצורכי הבית, בעת הגירושין ייטול הבעל את כל הכסף בלא שתהיה לאישה זכות בממון זה, כי החלוקה נקבעת לפי מה שהשתכר כל אחד מבני הזוג.

חלוקת רכוש בבית הדין הרבני

באופן כללי, בית הדין הרבני דן לפי הדין העברי, כך שחלוקת הרכוש הייתה צריכה להתבצע בהתאם לדין העברי, כלומר כל אחד מבני הזוג נוטל את הכסף שצבר במשך שנות הנישואין. אלא שנקבע בחוק יחסי ממון כי בית הדין הרבני צריך לדון בהתאם לחוק יחסי ממון, כך שהחלוקה תתבצע שווה בשווה בלא קשר להשתכרות אחד הצדדים.

חוק יחסי ממון אינו שולל את האפשרות שידונו בית הדין הרבני בהתאם לדין העברי, וזאת כאשר שני הצדדים הביעו את רצונם לדון על פי דין זה. נמצא כי ניתנת הזכות לכל אחד מהצדדים לבקש שידונו על פי חוק יחסי ממון אף בבית הדין הרבני.

כפל מבצעים

בית הדין הרבני קבע שבמקרה שהאישה דורשת לדון לפי חוק יחסי ממון, והיא תובעת את כתובתה על פי הדין העברי, אשר אכן מגיעה לה על פי הדין, בית הדין ישללו את זכות הכתובה בהתאם לשיעור שנטלה האישה מכוח חוק יחסי ממון.

טעמו של דין זה הוא משום שבית הדין סבור כי אין לתת "כפל מבצעים", שבעוד שאת חיוב הכתובה תיטול האישה לפי הדין העברי, את חלוקת הרכוש תבצע האישה בהתאם לדין האזרחי. עליה להחליט האם היא הולכת על פי הדין העברי ואז תזכה למלוא כתובתה, או שמא הולכת על פי הדין האזרחי ואז תזכה בחלוקת הרכוש שווה בשווה אך תפסיד את כתובתה.

 

לסיכום:

  1. חוק יחסי ממון קובע כי הרכוש של בני הזוג המתגרשים יתבצע בחלוקה שווה בשווה.

  2. בית הדין הרבני מחויב לדון בהתאם לחוק זה כשאחד מבני הזוג דורש זאת.

  3. אישה שגבתה יותר מהשייך לה על פי הדין העברי, תפסיד את כתובתה בהתאם לשיעור שנטלה.

קרא עוד ←
טוען רבני מומלץ – מיהו?

טוען רבני מומלץ – מיהו?

טוען רבני מומלץ – מיהו ?

טוען רבני מומלץ – לדמותו

כשאנו מחפשים אחר טוען רבני שידאג עבורנו שנקבל את הטוב ביותר, חשוב לשים לב ודגש על כמה דברים:

  1. חשוב מאוד לבדוק כי יש לטוען הרבני רישיון והוא הוסמך לכך מטעם הנהלת בתי הדין הרבניים.
    מניסיוני, פגשתי מפרסם אשר מצהיר כי הוא טוען רבני, ועוד מתהדר כי הוא טוען רבני מומלץ, ובאמת אין לו רישיון כלל.
    דבר זה עלול לעלות לכם , מכיוון שטוען שאין לו רישיון ככל הנראה לא עבר את המבחנים ואינו בקי מספיק בחומר, ולכן הוא עלול להיכשל ולהכשיל אתכם.
    חשוב לא להתבייש לשאול האם יש לו רישיון מטעם הנהלת בתי הדין הרבניים.

     

  2. לאחר שבררתם כי יש לו רישיון, חשוב לתת את הדעת על הניסיון שצבר,
    כמה שנים הוא עובד בתחום זה, כמה הצלחות הצליח להשיג ללקוחותיו –
    בזה תוכלו לקבל אינדיקציה על רמת מומחיותו וכך תוכלו להעריך נכון את הסיכויים שלכם להצליח.

     

  3. לעיתים רבות אנשים מבקשים שאביא להם לקוחות אחרים שימליצו ,
    בירור זה הינו מחשבה נכונה, מכיוון שבזה אנו אכן רואים את ההצלחה של הטוען הרבני.
    אלא שלא תמיד זה נכון, תארו לעצמכם טוען רבני שבדרך כלל הוא מפסיד ללקוחותיו בדיון,
    רק שלפעמים קרה ששיחק לו המזל והצליח, ובלקוחות אלו הוא מנפנף על הצלחתו,
    כך שלא הייתי קובע שטוען רבני מומלץ הוא רק מי שיכול להביא לקוחות הממליצים עליו,
    אבל בהחלט יש בדבר זה גם הוכחה מסוימת.

     

  4. יש שטועים וחושבים כי מי שיודע להרים את קולו יותר ולדבר בחריפות,
    הוא זה אשר ייחשב "מומלץ".
    דבר זה לא רק שאינו נכון, אלא להיפך, אדם אשר אין לו תוכן בטענותיו ייתן את קולו ברמה שיישמע לכל עבר, דבר זה מעיד על חולשה.
    תמיד עדיף טוען רבני שקול במילותיו, האומר את דברו בנחת וללא התלהמות.

     

  5. כן חשוב שהטוען הרבני יילחם עבורכם בנחישות ובעקביות. כוחניות אינה מעידה על נחישות,
    אלא העקביות והאמונה בצדקת דרכו, שמטרתו להשיג ללקוח את המגיע לו ביושר – הן אלו אשר מעמידות טוען רבני מומלץ.

     

  6. לאחר שביררתם ובחרתם לעצמכם את הטוען הרבני יש לתת את הדעת על המחיר שהוא גובה, מכיוון שהמחיר שונה מאוד בין טוען לטוען, וחשוב לבדוק האם אתם יכולים לעמוד בעלויות הגבוהות,
    או שמא אתם נכנסים לבור ללא תחתית.
    חשוב לדעת כי לא הטוען הרבני שגובה מחיר יקר אכן הוא טוען רבני מומלץ,
    לפעמים דווקא גביית מחיר זול יותר מתוך התחשבות בצרכי הלקוח יכולה להעיד הרבה על מידת האכפתיות של הטוען הרבני.

     

  7. טוען רבני מומלץ על עורך דין?

במאמר זה לא הבאנו את החילוק בין טוען רבני לעורך דין, לשם כך ייחדנו מאמר נפרד.

 

מה שנותר לי הוא לאחל לכם מכל הלב הצלחה רבה.

 

לקביעת פגישה עם טוען רבני במרכז יהודה אבלס התקשרו כעת או השאירו הודעתכם ותענו בהקדם.

קרא עוד ←
סרבן גט – מה אפשר לעשות?

סרבן גט – מה אפשר לעשות?

סרבן גט  – מה אפשר לעשות?

סרבן גט – מה יש לאישה לעשות? 

האם יש ברבנות הבדל בין גבר לאישה בסרבנות גט?

 

סרבן גט – מיהו?

סרבן גט הוא אחד מהדברים הכואבים בגירושין, רק שלא כל סירוב של הבעל לתת גט נחשב כסרבנות גט. הרבה אנו מוצאים שהבעל או האישה מסרבים לתת גט, ואינם נחשבים כסרבני גט, זאת משום שבכדי שיהיה חיוב וכפייה לתת גט, צריכה להיות "עילת גירושין", בלא זה על אף רצונם של הדיינים היושבים בבית הדין לעזור ולסייע בפירוק החיים המשותפים – במקרה כזה אין לאל ידם להושיע. הסיבה לכך היא החשש מפני "גט מעושה" – גט הניתן בכפייה ולא מרצון חופשי, ולכן אינו תקף מבחינה הלכתית.

עם זאת, חשוב לא להרים ידיים ולהיעזר בטוען רבני מוסמך, אשר מבין את הכללים ההלכתיים שעל פיהם דנים ומתנהלים בבתי הדין הרבניים. במקרים מסוימים, כאשר יש לאישה "עילת גירושין", אכן ניתן לכפות על הבעל לגרש ואין בזה גט מעושה, ואם יסרב הבעל לתת את הגט ייחשב כ"סרבן גט".

הסנקציות כנגד סרבני גט

בית הדין מתוקף סמכותו יכול להטיל סנקציות כנגד סרבני גט עד כדי עיקול חשבון הבנק, נתינת מאסר בצינוק ועוד, כך שבמצב כזה הניסיון מוכיח שרוב סרבני הגט נשברים ונותנים גט במוקדם או במאוחר. כמובן, כפי שהסברנו, סנקציות אלו יוטלו אך ורק כאשר יש לאישה עילת גירושין, שבלא זה, על אף כל הכאב, בית הדין לא יכפה על אחד מהצדדים להתגרש.

כל זאת כשהבעל הוא המסרב לגרש את אשתו, מה קורה אם האישה היא זאת שמסרבת להתגרש, האם כנגדה גם אפשר להטיל סנקציות?

כאן הדבר שונה, בית הדין אינו יכול להטיל סנקציות אלא רק לאחר אישורו של נשיא בית הדין הרבני שיקבע כי אכן יש מקום להטיל סנקציות כנגד האישה הסרבנית.

נמצא שאכן בבית הדין הרבני יש הבדל בין גברים לנשים, ולנשים ניתנות זכויות רבות יותר לעומת הגברים.

 לסיכום:

  1. כשלא קיימת עילת גירושין – בית הדין הרבני אינו יכול לכפות את אחד מהצדדים להתגרש.

  2. כשקיימת עילת גירושין – בית הדין הרבני יכול מכוח סמכותו לכפות על הבעל לגרש.

  3. שונה סרבן גט מסרבנית גט, על סרבן גט אפשר להטיל סנקציות באופן מיידי, ועל סרבנית גט אפשר רק לאחר אישור נשיא בית הדין הרבני.

 

קרא עוד ←
משמורת ילדים – זכות או חובה?

משמורת ילדים – זכות או חובה?

משמורת ילדים – זכות או חובה?

משמורת ילדים – חושבים איך ניתן לזכות בה?

מבינים מהם השיקולים העומדים בפני בית הדין בהחלטה על החזקת הילדים?

בואו ונעשה סדר בדברים:

יש טעות נפוצה בקרב רבים מהזוגות אשר מופיעים בבית הדין הרבני כשבפיהם טענה "זכותי כי הילד יימצא במשמורתי". כלומר, לטענתם, עצם ההורות מקנה להם את "הזכות" שהילד ימצא במשמורתם.

חשיבה זו אינה נכונה לדעת בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה.

מתוך פסקי דין רבים עולה כי משמורת הילדים אינה "זכות" של ההורה, כי אם "חובתו", חובת ההורה לדאוג לילדיו שיהיו תחת משמורתו.

השיקול היחיד שיעמוד לפתחם הוא – מה תהיה טובת הילד, האם טובתו היא שיהיה במשמורת האב או במשמורת האם. בית הדין ישקול על כף המאזניים מה תהיה טובת הילד, וסביב נושא זה ינוע כל מהלך הדיון.

מהי טובת הילד?

לאחר שהשכלנו לדעת כי האפשרות לזכות בדין היא הוכחה לבית הדין כי טובת הילד להימצא תחת משמורתנו, נבדוק מהי "טובת הילד".

באופן הרווח מקובל לחשוב כי טובת הילד להיות תחת משמורת האם, וזאת משום שתכונות האם מתאימות יותר לגידול הילד מאשר תכונות האב, הרגש והרחמים החשובים כל כך לגידול הילד נמצאים אצל האם. מה עוד שהאב יוצא בבוקר להביא את לחמו, כך שהוא לא נמצא זמן רב בבית. לא כן האם אשר נמצאת בבית רוב הזמן.

כך היה מקובל לחשוב, אך לאחרונה אנו עדים לתופעה שונה, והיא "משמורת משותפת", כלומר החזקת האב והאם תהיה באופן שווה "דה פקטו", דבר זה נראה בעיני בית המשפט כתופעה מבורכת.

אלא, חשוב להדגיש כי בכל דיון בית הדין ישקול לגופו של מקרה מהי טובת הילד. לדוגמה, אם מדובר באם אשר אין באפשרותה להחזיק את הילד מסיבה בריאותית או מכל סיבה אחרת, במקרים אלו ודאי שבית הדין לא ייתן את הילד תחת משמורת האם כשהדבר אינו טובת הילד.

ניכור הורי:

ניכור הורי הוא דבר שרבים טועים בו, כשחושבים כי אם ידברו עם הילד ויסיתו אותו כנגד ההורה השני הדבר יביא להם את המשמורת. אך טעות זו תעלה להם ביוקר, מכיוון שבתי הדין רואים את הדבר בעין חמורה מאוד, עד כדי שלילת המשמורת והסדרי הראייה לצד המנַכֵּר. לכן חשוב על אף הקושי להראות בנוכחות הילד בגרות ומכובדות כלפי ההורה השני.

לסיכום:

  1. אם חשובה לכם משמורת הילד, אל תשכנעו את בית הדין כי זכותכם שהילד יהיה תחת משמורתכם, דבר זה לא יתרום מאום.

  2. תפקידו של הטוען הרבני הוא לשכנע את בית הדין כי "טובת הילד" היא זאת שעומדת לנגד עיניכם.

  3. "משמורת משותפת" היא אופציה שקיימת בבתי המשפט.

  4. ניכור הורי הוא טעות חמורה העלולה לגרום לאיבוד הזכות למשמורת הילד.

 

 

 

 

קרא עוד ←