תביעת כתובה אינה מחייבת?  – מיתוס

שמעתם שבית הדין הרבני לא מתיחס לתביעת כתובה?

רציתם להגיש תביעת כתובה בבית המשפט לענייני משפחה?

באו ונעשה סדר בדברים!!!

תחילה יש לפתוח בהסבר הדברים, מהי בכלל שטר הכתובה? שטר כתובה הוא שטר חיוב הנישואין שמקורו בתלמוד. בכתובה מפורטות חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

היכן מתבצעת תביעת כתובה?

בית הדין הרבני הוא בעל הסמכות הבלעדית לדון בעניין תביעת הכתובה, על אף ששטר כתובה הוא מסמך ככל השטרות, האפשרות להגיש תביעה היא אך ורק לבית הדין הרבני, כיון שהוא נכלל בענייני נישואין וגירושין המסורים לבית הדין הרבני.

מהו הסכום שמחייבת הכתובה?

הסכום שנקבע בתלמוד כשיעור מינימלי לכל כתובה הוא 200 זוז לאישה בתולה ו-100 זוז לאשה גרושה, או אלמנה. סכום זה הוא עבור מחיה לאדם במשך שנה שלימה, מעבר לסכום המינימאלי, יכול כל גבר להוסיף "תוספת כתובה", בהתאם לרצונו וללא הגבלה כלשהי. 

האם הכתובה תשפיע על חלוקת הרכוש?

אין ספק, כי במידה והאישה זכתה לרכוש בזכות חוק יחסי ממון הנוגד בעיקרו את הדין העברי, אף שבית הדין הרבני מנוע מלדון בחלוקת הרכוש לפי הדין העברי אלא לפי חוק יחסי ממון, מכל מקום הדרישה לכתובה  ו"תוספת כתובה" תהיה מורכבת יותר. כך שככל הנראה אף שהכתובה הינה הליך נפרד בבית הדין הרבני מחלוקת הרכוש, אישה זו תזכה לנכסים רק מכוח חוק יחסי תשל"ג- 1973 ולא תזכה לחלק מהכתובה מכוח הדין העברי.

 מהן ההשלכות של סכום הכתובה?

למרבה הצער, רוב הגברים אינם מבינים את המשמעות האמתית שיש לסכום שנקבו בו בעת החתימה על הכתובה ומתחייבים סכום עצום כדי להרשים אם הכלה או את הקהל. מכיוון שהכתובה היא מסמך משפטי מחייב, במעמד הגירושין, יכולה כל אישה לדרוש בבית הדין הרבני את הסכום המגיע לה, בכתובה.

כיום, יותר מאשר בעבר, נשים תובעות את הכתובה ולטוענים הרבניים ישנה משמעות רבה בתחום ההתנהלות בבית הדין. 

בית הדין הרבני יכול להתערב ולהפחית את הסכום

בפועל, למרות היות הכתובה מסמך משפטי מחייב, הדיינים מבינים שהסכומים הנקובים בכתובה הינם מופרזים ונכתבו ללא מחשבה מעמיקה מצד הבעל. 
אך, מכיוון שהדיינים לא יבטלו את נושא הכתובה באשר היא חיוב הלכתי, נחלקים בזה דייני בית הדין הרבני כיצד לנהוג בזה, חלק מהפסיקות מראות כי בית הדין אינו מתחשב בסכומים גבוהים בכדי לחייב את הבעל, ומאידך מצינו בחלק מהפסיקות שחייבו את הבעל בסכומים מופרזים.

לסיכום:

  1. בית הדין הרבני הוא המוסמך הבלעדי לדון בתביעת הכתובה.

  2. אין לכתוב בכתובה סכום בלתי סביר.

        3.הכתובה הינה מסמך משפטי מחייב, ובתקופה האחרונה נשים חוזרות לתבוע את כתובתן ואת "תוספת כתובה".

  1. הכתובה הינה קלף מיקוח בעל משמעות בתהליך הגירושין. 

  2. מכאן תצא הקריאה לעוה"ד המטפלים בנושא הכתובה להיות מומחים גם במשפט העברי ובהתנהלות בבתי הדין הרבניים ובעת הצורך להתייעץ עם טוען רבני מוסמך.

 

השארת תגובה