שאלות נפוצות לבאים בשערי בתי הדין הרבניים:

את כתב הערעור יש להגיש בתוך 30 יום מעת קבלת פסק הדין, בנסיבות מיוחדות רשאי בית הדין הרבני הגדול להאריך את מועד זמן הגשת הערעור לאחר ששמעו את שני הצדדים.

אכן זוהי שאלה טובה, כיון שבחוק כתוב שהרכוש שהביאו הצדדים טרום נישואין שייך למי שהביא ואין זכות לשני בחלקו, אבל בפסיקת בג"ץ נקבע שיש דברים שאף שצד אחד הביא טרום הנישואין, במקרה גירושין יחלקו הצדדים שווה בשווה, לכן ההמלצה שיש לעשות הסכם ממון על הכל.

בדבר זה שונה הדין העברי מהדין האזרחי, שבעוד שבדין האזרחי נקבע כלל של "סופיות הדיון" בדין העברי אפשר לפתוח את הדיון מחדש בכל עת, וזאת בתנאי שראיות אלו לא היו ידועות לבעל דין בשלבי הדיון.

אכן זוהי שאלה טובה, כיון שבחוק כתוב שהרכוש שהביאו הצדדים טרום נישואין שייך למי שהביא ואין זכות לשני בחלקו, אבל בפסיקת בג"ץ נקבע שיש דברים שאף שצד אחד הביא טרום הנישואין, במקרה גירושין יחלקו הצדדים שווה בשווה, לכן ההמלצה שיש לעשות הסכם ממון על הכל.

ככלל בית הדין הרבני ידון ב 3 דיינים למעט, במקרים מיוחדים כמו בעניינים שלא על ריב, צווים לעיקול נכסים ועיכוב יציאה מן הארץ ועוד.

מזונות אשה זהו אחד מהדברים שיש לבית הדין הרבני ולבית המשפט סמכות מקבילה, ולכן הדיון יהיה במקום שבו נפתחה התביעה לראשונה.

אם גרושין אלו מוסכמים על שני הצדדים הגט יהיה מהר מאד הגט אבל במידה ויש בין הצדדים חילוקי דעות הדבר משתנה ממקרה למקרה ואין אפשרות לקצוב זמן לסיום התהליך.

ישנה אפשרות להגיש תביעה ללא יצוג של טוען רבני אך מנסיוני הדבר עלול "לעלות ביוקר" שיקבל פסק דין שלא היה רוצה לקבלו כך שהמלצתי תמיד להתיעץ עם גורם מומחה לכך ובזה יחסך לכם הרבה צער ועוגמת נפש.  

אכן כן הדבר מאד אינדבדואלי שינוי מהותי  בצרכי הילד או במצבו הכלכלי של הבעל יכול להשפיע על סכום גובה המזונות כך שבכל מקרה כדאי להתיעץ עם גורם מוסמך.

זכות "מדור יחודי ספציפי" היא כשיש לזוג דירת מגורים בבעלות משותפת ועתה תובע הבעל את פירוק השותפות בדירה וזאת שלא במסגרת תביעת גירושין בבית המשפט למשפחה, אלא תובע זאת כתביעה לחלוקת רכוש ככל שותפים בדירה שיכול אחד מהם לחייב את השותף בפירוק השותפות, ובזה יש לאשה זכות עודפת בבית הדין שאם האישה תגיש תביעת מזונות בבית הדין הרבני תזכה האשה ולא יוכל הבעל לחלק את השותפות בדירה, שדבר זה פוגע בזכותה למזונותיה ומדורה, כך שתוכל להמשיך לדור בדירה.

אכן כך רוווחת השמועה שעדיף לאשה להגיש בבית המשפט על תביעת מזונותיה אבל הדבר אינו נכון כיון שבבית משפט לא תוכל לקבל "מדור יחודי ספציפי" מה שתוכל לקבל בבית הדין הרבני, כמו כן אם תגיש האישה תביעה בבית המשפט למזונות, הדבר עלול לגרום לה להפסיד את כתובתה, כך שבהחלט יש לשקול בחיוב להגיש את התביעה בבית הדין הרבני.

לאישה יש אפשרות להגיש תביעה למזונותיה לבית הדין הרבני בלא כריכה לתביעת גירושין.הבעל יכל לדון בחיוב מזונות לאישה רק וכריכה לתביעת הגירושין. במקום שעדין הבעל לא גמר בדעתו לגרש את אשתו ישנה אפשרות להגיש תביעה לשלום בית ולחילופין בגירושין ולכרוך לזה את תביעת המזונות. 

הדבר משתנה באם נשלח כתב התביעה לצד השני אז יש לשלוח גם כן את בקשת סגירת התיק לצד השני . לבין אם עדין לא נשלח כתב התביעה לצד השני  שבזה הדבר נתון לשיקול דעת בית הדין האם יש לשלוח את כתב התביעה והבקשה לסגירת התיק לצד השני.  ובכל מקרה ההחלטה האם לענות לבקשה של סגירת התיק מסור לשיקול דעת בית  הדין.

מועד הדיון נקבע לפי הכלל של הקודם – קודם למעט תביעת מזונות שבזה מועד הדיון יהיה בתאריך הקרוב ביותר המאפשר את הדיון. בכל מקרה ישנה אפשרות להגיש בקשה להקדמת הדיון ואם יוחלט ע"י דיין שאכן יש להקדימו הדיון יוקדם.

טוען רבני יכול לשמש רק מי שהוסמך לכך ע"י בית הדין הרבני לאחר שעמד בהצלחה על כל המבחנים בהלכה ובחוקים. יש לשים לב שיש "המתחזים" כטוענים רבניים כך שחשוב לפני ההתקשרות עמו לבדוק האם יש לו רשיון לשמש כטוען רבני וכך להמנע מעוגמת נפש.

לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בעניני נישואין וגירושין, כמו כן מוקנית לו הסמכות לדון בעניני ירושה בהסכמה בכתב על יד כח הצדדים. בסכסוכי שכנים אין לבית הדין סמכות מכח ערכאה שיפוטית, אלא שבית הדין היה דן בהסכמת הצדדים כבורר, לאחר פסיקת הבג"צ שערכאה שיפוטית אינה יכולה לשמש כבורר, נמנעה מבית הדין האפשרות לשמש כבורר, לאחרונה הוצעה חוק אשר יאפשר לבית הדין הרבני לדון בכל סכסוכי שכנים כבורר.  

יש בדחיפות להגיש בקשה לעיכוב יציאה מהארץ וזאת אף שלא במעמד שתי הצדדים. תוקפו של הצו יהיה לשלושים יום. בתוך ארבעה ימים מוטלת על המבקשת להביא לבית הדין אישור שהצו נמסר לצד השני.

מידע זה אינו מהוה תחליף לייעוץ משפטי ובכל שאלה יש להתייעץ עם הגורמים המוסמכים לכך.